מאת: טל בר-שאן, רו"ח (Mba)

להלן מספר טיפים ועצות להקטנת ההכנסה החייבת במס בדו"ח סוף השנה. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון מומחה על מנת להפיק את הדו"ח המיטבי עבורכם.

מלאי

מלאי מוערך בספרים כעלות או שווי שוק – הנמוך שבהם. ככל שמלאי הסגירה נמוך יותר כך עלות המכר גבוהה יותר והרווח הגולמי קטן יותר. במידה שערך המלאי ירד לקראת סוף השנה, ניתן להקטין את ערך המלאי. ישנן שתי דרכים עיקריות להקטנת מלאי הסגירה:

• מכירת מספר פריטי מלאי במחיר השוק הנמוך משמעותית, דבר שיצביע שערך המלאי כולו נמוך משמעותית.
• רכישת פרטי מלאי נוספים במחירים נמוכים מאלו של הרכישות הקודמות. כל המלאי יוערך לפי מחיר השוק המעודכן.

כדאי לשקול שינוי שיטת הערכת מלאי שתביא לעתים לקיטון משמעותי של הרווח, אבל חשוב לזכור שהמשך החישוב יהיה לפי שיטה זו.

רכישת מלאי כשהמחיר לא ירד לא תשנה את הרווח, כמו שרכישת רכוש קבוע בסוף שנה לא תשנה את הרווח.

הנחות וחובות אבודים

כדי "לשתף" את הרשויות (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי) כדאי להגביר את ניסיונות הגבייה לקראת סוף השנה, על ידי תביעות משפטיות, הוצאה לפועל וכו', בכדי להכיר בחוב כאבוד. המשך מכירות ללקוח שצ'קים שלו חזרו מקטין את הסיכויים בהכרה בחובו כחוב אבוד. במקרים קיצוניים יש לשלוח הודעת זיכוי תקנית ולנסות להזדכות על המע"מ או לתת הנחה על חלק מהחוב.

דחיית הכנסות

• עסק המדווח על בסיס מצטבר שמעוניין לדחות הכנסות לשנה העוקבת צריך לדחות את ביצוע העסקות בפועל. ניתן לעשות זאת, למשל, על ידי סגירת העסק בסוף השנה לספירת מלאי.
• בעסק המדווח על בסיס מזומן, נוח יותר לדחות הכנסות מכיוון שכל מה שצריך לעשות זה לדחות את הגבייה על העסקות שנעשו בפועל לתחילת השנה העוקבת.
• הכנסה משכ"ד מראש (שאינה הכנסה מעסק) חייבת במס על בסיס מזומן על פי סעיף 8ב' לפקודת מס הכנסה. לכן, כדאי לדחות את הגבייה כשיש רווחים או להקדימה כשיש הפסדים.

הקדמת הוצאות

• עסק המדווח על בסיס מצטבר שמעוניין להקדים הוצאות לשנה הנוכחית צריך להקדים את ביצוע העסקות בפועל.
• בעסק המדווח על בסיס מזומן נוח יותר להקדים הוצאות, מכיוון שכל מה שצריך לעשות זה להקדים את התשלום על ההוצאות שנעשו בפועל לסוף השנה הנוכחית.

קניית מלאי בסוף השנה לא משפיעה על הרווח, משום שיש גידול בקניות וכנגד גידול זהה במלאי הסגירה.

פשרות והערכות לגבי תביעות משפטיות

בעסק המדווח על בסיס מצטבר, פשרה או הערכה שניתנת על ידי עו"ד באמצעות מכתב לגבי התוצאה הצפויה של פסק דין, ניתן לתבוע את ההוצאה עוד בטרם ניתן פסק דין, כולל ההוצאה הצפויה לעו"ד.

תשלום הפרשי שכר לעובדים

הוצאה שניתן להקדימה במשכורת דצמבר – הכוונה להוצאה שבלאו הכי היתה כוונה לשלמה כגון: חופשה, הבראה, משכורת 13 וכדומה.

תשלומי עצמאי לקופות גמל, ביטוח חיים וקרן השתלמות

כדאי להפקיד בגובה התקרות המזכות בהטבות.

השלמת הפקדות מעביד בקופ"ג, קה"ש וקופת פיצויים

הפקדות אלו מוכרות על בסיס מזומן.

תשלומים לבעל שליטה

• בחברה רווחית כדאי לבדוק כיצד לחלק את הרווח על ידי משכורת, דיבידנד, החזר הלוואות בעלים, חו"ז וכו'.
• בחברה מפסידה, כדאי לרשום משכורת עד לתקרת המשכורת הפטורה השנתית (כ-40 אלף ש"ח בשנה).

מכירת נכסים

כדאי לשקול מכירת נכס בהפסד כדי לקזז מרווח ההון הקיים. אם יש הפסד הון מועבר בשנה השביעית, למכור נכס ברווח וע"י כך לנצל את ההפסד המועבר. ניתן לשקול השבתת ציוד, אולם הדבר יגרום להפסד הון.

מבוא

המחשבים ומערכות המידע תופסים כיום מקום חשוב בכל תחום בחיינו, בפרט בעסקים. אין בנמצא היום בית עסק או חברה שאינם נעזרים במחשב או במערכת מידע, בין אם זו תוכנת הנהלת חשבונות פשוטה או מערכת ERP מתוחכמת.

מערכות המידע מהוות חלק בלתי נפרד מן העסק, ובהן מאוחסן כל המידע הקיים – מהזמנות לקוחות, דרך מלאי ועד כל התנועות הכספיות של העסק.

מרבית העסקים מדקדקים רבות בעת בחירת מערכת מידע חדשה, ובודקים היטב את הפונקציונליות שלה. לרוכשי המערכות חשוב שניתן יהיה לבצע בעזרתה את כל התהליכים המתבצעים בעסק כדוגמת רכש, מכירות ושירות, ואין זה משנה אם מערכת המידע נרכשת כתוכנת מדף או מפותחת לפי צרכי העסק. אין ספק שהטמעת מערכת מידע חדשה בעסק כרוכה בעלויות רבות, בנוסף לעלות הרכישה, כמו עלות הסבת הנתונים ממערכת המידע הישנה אל החדשה ועלות ההטמעה בקרב עובדי העסק.

בעלי עסקים רבים אינם מודעים לפן המיסוי הקיים במערכות המידע. דהיינו, הבדיקה האם הן עונות על הוראות החוק – הוראות ניהול פנקסי חשבונות, הוראות משולבות של מס הכנסה ומע"מ וכן הלאה. במאמר זה נפרט בקצרה מספר כללים החלים על מערכות המידע.

מערכות מידע: כללי

הוראות ניהול פנקסי חשבונות חלות על כל העסקים וחובה לנהל מערכת חשבונות על פיהן.

ההוראות נחלקות לשני חלקים עיקריים:

חלק א': פירוט ההוראות הכלליות החלות על כל העסקים ללא קשר למהות עסקם.
חלק ב': פירוט הוראות ספציפיות החלות על עסקים מסוג מסוים כגון יצרנים, סיטונאים, קמעונאים, קבלנים, בעלי מקצועות חופשיים, נותני שירותים ועוד.

במידה שבמהלך עסקיו של עסק הוא אינו יכול למלא הוראה מסוימת, עליו לפנות לרשויות המס ולבקש הקלה או פטור בביצוע סעיף זה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות.

הוראות ניהול פנקסי חשבונות חלות על ספרי החשבון שעל העסק לנהל ועל תיעוד הפנים (רישום בגין פעולה שנעשית על ידי העסק, כמו מכירה או תשלום) שעליו להפיק, האופן והצורה שיש להפיקם, וכן על תיעוד החוץ (רישום בגין פעולה שמתקבלת בעסק מגורם חוץ, כמו רכישה) שעליו לנהל ולשמור.

מערכות מידע: תיעוד

ישנן הוראות מפורטות הדנות בתוכן ובצורה של תיעוד הפנים שעל העסק להפיק. עסק אינו חייב להפיק את כל סוגי האסמכתאות המפורטות בהוראות, אלא רק את האסמכתאות הרלוונטיות למהלך עסקיו ולמהות עסקו.

התיעוד הקיים הינו שובר קבלה, תעודת משלוח, חשבונית מס, הודעת זיכוי, רשימת מפקד המלאי ועוד.

ההוראות מפרטות מתי יש להפיק כל תיעוד, כיצד יש להפיקו ואיזה מידע עליו לכלול. למשל, חשבונית מס תופק בעת מכירה או מתן שירות ללקוח ותכלול את שם העסק, כתובתו, שם הלקוח, כתובתו, תיאור הטובין, הכמות, המחיר ליחידה, סכום חשבונית כולל ללא מס ערך מוסף ועוד. לכן, חשוב ביותר לבדוק את תיעוד הפנים שמופק ממערכות המידע בעסק ולבדוק אם הוא עומד בהוראות. בנוסף, יש לבדוק כי כל תיעוד הפנים הנדרש אכן מופק.

מערכות מידע: ספרי חשבון

ספרי החשבון הם הפנקסים שעל העסק לנהל כמפורט בהוראות ניהול פנקסי חשבונות. ההוראות מפרטות אילו ספרים על העסק לנהל, כיצד יש לערוך אותם ועוד.

ספרי החשבון הקיימים: ספר קופה, ספר תנועת המלאי, ספר הזמנות, חשבון מס ערך מוסף על עסקאות ועל תשומות.

ההוראות מפרטות כיצד יש לערוך ולנהל כל ספר חשבון, איזה מידע יש לכלול בו, כיצד יש לרשום הפרטים הדרושים ועוד.

למשל, ספר קופה יהיה חשבון קופה במערכת חשבונות ממוחשבת ובו יירשמו כל תקבול וכל תשלום בציון התיעוד שהופק בגינו.

יש לבדוק בכל עסק כי אכן הוא מנהל את כל ספרי החשבון הנדרשים, וכי הם מכילים את כל המידע והפרטים המלאים בהתאם להוראות.

נהלי הרישום במערכת חשבונות

אלה הם הנהלים על פיהם יש לערוך את התיעוד הנערך בעסק. הנהלים כוללים מידע רב בנושאים רבים כמו: מועד עריכת התיעוד, ניהול רישום בתיעוד פנים, תוכן וצורה של ספרי חשבון, מועדי רישום בספרי חשבון, אופן הרישום, נהלי רישום, נוהלי תיקון, שמירה וכו'.

נהלי הרישום הם חשובים ביותר, כיוון שהם מפרטים כיצד יש לפעול בעבודה השוטפת הכרוכה ברישום ובהפקת התיעוד בעסק. להלן מספר דוגמאות לנהלים חשובים:

1. אין לתקן תיעוד פנים במערכת חשבונות ממוחשבת אלא באמצעות תיקון נוסף.
2. שפת הרישום במערכת חשבונות תהיה עברית או ערבית בלבד.
3. כל הפקה נוספת של תיעוד פנים (מעבר לעותק המקור) תופק בציון המילה "העתק".
4. המידע הקיים במערכת החשבונות יישמר למשך שבע שנים.
5. תיעוד פנים בגין מכירה או תקבול ייערך סמוך לביצוע הפעולה.

על כל עסק לבחון כי כל התיעוד המופק וכל פעולה שנערכת בגינו ערוכים על פי ההוראות, וכן כי הוא עונה על הכללים הנוגעים לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת.

זכרו: אי ביצוע ההוראות ככתבן וכלשונן עלול לגרום לפסילת ספרים ולסנקציות שונות שיוטלו על העסק בהתאם להחלטתו של פקיד מס הכנסה. על כן, על כל עסק לערוך בדק בית ולבדוק כי הוא עומד בהוראות הרלוונטיות לסוג עסקיו ולמהותם.

במאמר זה נסקור את חוק פנסיית החובה, מה המשמעויות שלו לגבי העובדים, מי צריך להפקיד וכמה, ומאלה זכויות פנסיוניות נהנים העובדים.

1. החובה להפקיד לעובדים לחיסכון פנסיוני היא מכוח צו הרחבה שעליו חתם שר התמ"ת, אלי ישי, ב-31 בדצמבר 2007. הצו מרחיב הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, וקובע כי כל מעסיק חייב להפקיד עבור עובדיו לחיסכון פנסיוני.
2. חובת ההפקדה חלה החל מה-1 בינואר 2008. כלומר, על המעסיק חלה החובה להפקיד עבור העובד החל מתאריך זה.
3. ההסכם קובע שיעורי הפקדה שעולים בהדרגה מ-2.5% מהשכר בשנה הראשונה ועד 15% משנת 2013 ואילך. למשל, עובד שהרוויח בשנת המס 2008 כ-6,000 ש"ח, חובת המעסיק להפקיד בעבורו 150 ש"ח בחודש למוצר פנסיוני כלשהו (ההפקדה בגובה 150 ש"ח היא עבור כל מרכיבי החיסכון הפנסיוני, כלומר: מרכיב תגמולי עובד 50 ש"ח, מרכיב תגמולי מעביד 50 ש"ח ומרכיב פיצויים 50 ש"ח). בשנת 2009, על המעסיק יהיה להפקיד סכום כפול, כלומר 300 ש"ח בחודש, ומשנת 2013 900 ש"ח, המהווים 15% ממשכורתו.
4. ההסכם קובע כי חובה להפקיד עבור עובד המשתכר עד גובה השכר הממוצע במשק (7,537 ש"ח נכון לסוף 2007). כלומר, על המעסיק חלה חובה להפקיד לפי השכר בפועל ועד לגובה השכר הממוצע במשק, נכון לאותה עת.
5. ברירת המחדל היא בהפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה, הכוללת פנסיית זקנה וכיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה או פנייה לשארים במקרה מוות. עם זאת, על פי חוק, כל עובד רשאי לבחור בכל מוצר פנסיוני, קרן פנסיה, ביטוח חיים או קופת גמל לפי העדפותיו האישיות.
6. במקרה של עובד שלא בחר בתוך 60 יום מתחילת עבודתו לאן הוא רוצה שיופקדו הכספים – המעסיק יפקיד עבורו את הכספים לקרן פנסיה חדשה שהמעסיק יבחר.
7. צו ההרחבה קובע כי כל עובד (מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה), עד גיל הפרישה, זכאי להפקדות לחיסכון פנסיוני.
8. משנת 2009, עובד יהיה זכאי לחיסכון פנסיוני לאחר מחצית שנת עבודה בלבד. לעניין זה, שנת 2008 תהיה תקופת מעבר, ובמהלכה עובד שיש לו ותק של 9 חודשים ומעלה יהיה זכאי להפקדות לחיסכון פנסיוני.
9. ההסכם חל רק לגבי עובדים שאין להם חיסכון פנסיוני כחלק מתנאי עבודתם. עובדים שיש להם כיום חיסכון פנסיוני לא יושפעו מההסכם. כך למשל, עובדים שחל עליהם הסכם המגדיר תנאים טובים יותר בעניין שיעורי ההפקדה – למשל הפקדה של 7.5% מהשכר – לא ייפגעו כתוצאה מההסכם.